דחיית תובענה בעילת רשלנות מקצועית של עו"ד שבעטיה התיישנה תביעת התובעים נגד בנק

בפני תובענה שעילתה רשלנות מקצועית נטענת של עורכי דין, אשר בעטיה התיישנה עילת תביעה של התובעים כנגד בנק.

רקע כללי-

1.       התובע, מר חיים נחום (להלן: " התובע" או " נחום") והתובעת, גב' זהבה נחום (להלן: " התובעת", וביחד: " הנתבעים") - הינם בני זוג אשר בשלב מסוים היו בעלי המניות היחידים בחברת מרחבי ישראל (1985) בע"מ שעיסוקה בשירותי הסעות (להלן: " החברה").

2.       הנתבעים 1 ו-2, עו"ד אילן מיכאלוביץ ועו"ד עידן גולדנברג (להלן: " מיכלוביץ" ו-" גולדנברג") היו בשלב מסוים שותפים במשרד עורכי דין שהקימו יחדיו (להלן: " השותפות"). הנתבע מס' 3, עו"ד ארז רוזנטל (להלן: " רוזנטל"), הועסק בשותפות כעו"ד שכיר בתקופה מסויימת.

3.       התביעה נוגעת לשלושה חשבונות בנק שנפתחו בסניף קריית אתא של בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: " החשבונות" ו-" הבנק"): ח-ן אחד ע"ש נחום (להלן: " הח-ן הפרטי"), ושני חשבונות ע"ש החברה (להלן בהתאמה: " הח-ן השני" ו-" הח-ן השלישי"). עסקינן בחשבונות שנפתחו כולם בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת (כאשר ככל הנראה הראשון מבין השלושה נפתח בשנת 1978, לפני 34 שנים, והשניים הנותרים בשנת 1985). החשבונות אף נסגרו לפני יותר מעשרים שנה, כאשר אחרון החשבונות נסגר בשנת 1993 או 1994, והאחרים בשנת 1992.

4.       אין מחלוקת כי בשלב מסוים סביב תחילת שנות התשעים נקלעה החברה לקשיים תזרימיים, וכתוצאה מכך הגביל הבנק את הפעילות בחשבונות. כן אין מחלוקת כי התובעים סגרו את שלושת החשבונות ופעילות החברה עברה לבנק אחר. עוד טרם סגירת החשבונות, החלו התובעים בבירורים באשר לסיבת "ההתדרדרות במצב החשבונות" (כלשונם) ופנו לרואה החשבון מר דני פולישוק (להלן: " פולישוק"), לצורך קבלת חוות דעת חשבונאית לגבי אופן ניהול החשבונות על ידי הבנק.

5.       לאחר סגירת החשבונות, פנו התובעים אף לקבלת ייעוץ משפטי רלבנטי.

6.       בין לבין, בשנת 1995, העבירו התובעים את הבעלות במניות החברה לאחרים.

ההליך הקודם -

7.       ביום 27/9/2000 (כשש שנים לאחר סגירת האחרון מבין החשבונות וכחמש שנים לאחר שהתובעים מכרו את החברה לאחרים) - הוגשה ע"י נחום והחברה תביעה כנגד הבנק במסגרת ת"א (שלום חיפה) 22251/00 (להלן: " התביעה המקורית"), כאשר באי כוחם של נחום והחברה, כפי שנרשמו בכותרת כתב התביעה, היו שלושת עורכי הדין הנתבעים דנן. התביעה המקורית היתה על סך של 275,595 ש"ח ואליה צורפה חוות דעתו של פולישוק מיום 1/9/1999.

8.       במהלך ניהול התיק, בשנת 2004, החליפו נחום והחברה את הייצוג, וייצג אותם עו"ד כהן.

9.       ביום 25/10/2007 ניתן פסק דין בתביעה המקורית, ע"י כב' השופט פיש (להלן: " פסק הדין הקודם"), במסגרתו נדחתה התביעה מחמת התיישנות. בהמ"ש קבע בפסה"ד כי עיקר עילות התביעה התיישנו, ולגבי העילות שלא התיישנו, צויין כי הן לא הוכחו כדבעי. כן צויין בפסק הדין הקודם כי הסיבה להתארכות ההליכים היתה התנהלותם הבעייתית של הצדדים, בקשר לנושא גילוי המסמכים. 

התביעה הנוכחית ותמצית טענות הצדדים-

10.   התביעה הנוכחית, על סך של 450,000 ש"ח הוגשה ביום 18/7/2010, קרוב לשלוש שנים לאחר שניתן פסק הדין הקודם. ביום 19/7/2011 בוצע התיקון הראשון של כתב התביעה (בדרך של הוספת מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: " מגדל") כנתבעת מס' 4) וביום 20/10/2011, הוספה זהבה כתובעת נוספת לבקשתו של נחום. 

11.   התובעים טוענים כי שלושת עורכי הדין הם שייצגו את נחום ואת החברה במסגרת התביעה המקורית, וכי הם התרשלו בכך שהתביעה הוגשה לאחר תום תקופת ההתיישנות. התובעים טוענים כי אילולא היתה מוגשת התביעה המקורית לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, היה בית המשפט מקבל את תביעתם ומחייב את הבנק לפצותם בגין נזקיהם ע"פ חוות הדעת של פולישוק, ולכן כיום על הנתבעים לפצות את התובעים בגין הנזק שנגרם להם בשל רשלנותם, בשיעור הנזק שנגרם לתובעים עקב התנהלות הבנק.

12.   מטעמו של מיכלוביץ לא הוגש כתב הגנה. לתיק הוגשה הודעתו של הנאמן על ביצוע הסדר הנושים בעניינו של מיכלוביץ מיום 13/12/2010, עו"ד ירון רג'ואן, במסגרתה דיווח עו"ד רג'ואן כי בעניינו של מיכלוביץ מתנהל הליך פשיטת רגל (בפש"ר 656/08 בבית המשפט המחוזי בחיפה), ועל כן לא ניתן לפעול בהליכים משפטיים כנגדו, לרבות בשל העובדה כי לא נשלחו דרישות חוב.

13.   גולדנברג טוען כי כלל לא ייצג את התובעים או החברה, כי הם היו בטיפולו של מיכלוביץ, וכי הוא סירב בתוקף לקבל את ייצוגם של התובעים והחברה על ידי השותפות, על סמך היכרות מוקדמת שלו עם נחום.

14.   רוזנטל טוען כי היה עו"ד צעיר וחדש כשהועסק בשותפות, ובהתאם, הטיפול שלו בעניינם של החברה ונחום התמצה בעבודה משפטית בסיסית ביותר, וכי כל מסמך אשר יצא תחת ידיו וכל החלטה לגבי מועד הגשתה של התביעה המקורית היו נתונים לביקורת ובדיקה מדוקדקת של מעסיקיו בשותפות. עוד טוען רוזנטל כי נחום היה מודע לבעיית ההתיישנות וכי אין לתובעים להלין אלא על עצמם, משום שהתנהלותם היא שהביאה להתיישנות התביעה המקורית. עוד טוען רוזנטל כי סיים את עבודתו בשותפות טרם הגשת התביעה המקורית לבהמ"ש.

15.   גולדנברג ורוזנטל מכחישים במשותף את טענת התביעה לפיה לולא ההתישנות, התביעה המקורית היתה מתקבלת ומכחישים את גובה הנזק הנטען.